בפוסט הנוכחי החלטנו לכתוב בעקבות קריאת מאמרו של ג'יי הורוויץ "והוא לבדו לומד כאן". קריאת המאמר פתחה לנו אפיק מחשבתי חדש לגבי נושא כתיבה אישית בבלוג. במאמר מתייחס הורוויץ לקלות שבה ניתן לפרסם את צפונות לב האדם ללא העברתו ב"מסננת ליטוש" של קריאה ביקורתית אשר מעניקה לו הכשר לפרסום. בהמשך הוא מציין שאת התהליך הזה של כתיבה אישית במרחב ציבורי ראוי ללמד בבתי הספר כחלק מכישורי החיים שמסגרת זו אמורה לתת. חלק מתהליך למידה זה הוא היווצרות במת דיון ציבורית אשר מאפשרת דיון פנימי במקביל.
אנו ששייכות לדור הכותבים של פעם, מקפידות היטב על ניסוח ורהיטות דברנו המיועדים לפרסום הן בבלוג האישי והן בפורומים השונים בהם אנו משתתפות. לפי לחיצה על כפתור "פרסם רשומה" נקרא שוב ושוב את תוצרנו ורק אז נאשר את פרסום דברנו. אולם, אנו מודעות הייטב שכבר בדור ילדנו הסטנדרטים שונים, וכשהם כותבים בסביבות המתוקשבות המגוונות, אין הם טורחים לבדוק את הכתוב ומיד שולחים, העיקר להגיב ומהר!
בכלל יש להם "שפה" אחרת המגדירה את תחושותיהם ומחשבותיהם. אכן זהו ביטוי לפער הדורות.
אולם, אם בתי הספר יכירו בקיומה של המדיה הזו וידעו לרתום אותה לקידום תהליכי למידה, אפשר שבזכות הקמת במת דיון ציבורי שבה התלמידים יכתבו ויקראו זה בבלוג של האחר (תהליך אשר יהייה חייב להיות מלווה בתיווך המורה) ישודרג סגנון כתיבתם ולו מן הידיעה שאת אשר כתבו יקרא גם המורה...
ועכשיו..אחרי שבדקנו שהכל כתוב כמו שצריך...נפרסם גם את הרשומה הזו...
להתראות
דפנה וגתית
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
שלום, בנות
השבמחקבבתי הספר כבר הגיעו מחשבים והם מחוברים לאינטרנט, אך לצערנו ברוב רובם של גני הילדים בארץ המחשבים עדיין אינם מחוברים לאינטרנט.
ישנם בתי ספר שנכנסו לעניין ובהם מלמדים את הילדים כיצד כותבים ברשת תוך שהם מדגישים את כללי הזהירות והסכנות ברשת.
כמו שאמרתן, צריך להתקדם ואין באפשרותינו לכבול את ילדנו מלהשתמש ברשת, אך כאשר נכין אותם היטב ונספר להם על הסכנות האורבות הם ידעו לחשוב ולפעול בהתאם.
החשוב מכול הוא המינון. קצת מחשב לצד דברים מענגים אחרים - טיולים, ספרים, סרטים ועוד.
תהנו מכל רגע,
אלה
דפנה וגיתית היקרות
השבמחקנהנתי לקרוא את את תגובתיכם למאמר "והוא לבדו יושב כאן", נכון שהילד היושב מול המחשב יושב לבדו, אבל יש לו את היכולת להתחבר לאינטרנט, ולהיות מתוקשר עם ים של חברים, מכל קצוות העולם, כל אחד משקף תרבות משלו, ערכים שונים מוסיקה וספורי חיים. ויש ילדים שקשה להם ליצור קשרים בין-אשיים ובאמצעות האיטרנט אנו מאפשרים להם לצאת מהבדידות לדבר,לספר ולבטא את רגשותיהם. הילד אומנם "יושב ליד המחשב לבדו" אבל לשמחתינו הוא לא לבד.
כמובן שאנו ההורים צריכים לפקוח עין ולודא שלא יגרם לילד נזק, לשתף ולהשתתף במסע השיטוט באינטרנט.
בברכה סימה גולן.