כתיבה "לעולם ללא גבולות"

שלום רב,
בהמשך לפוסט הקודם שלנו, הפעם אנו רוצות להעלות את נושא האתיקה שברשת. כבלוגריות עם ותק של מספר חודשים אנו מרגישות בשינוי מכתיבת פוסט אחד למשנהו. כשהתבקשנו לבנות בלוג ולהתחיל לכתוב בו, מאוד חששנו לפרטיותנו. מה יקרה אם מישהו שאין אנו חפצות יקרא וידע שזה אנחנו...
נקטנו כל דרך כדי להסוות את זהותנו אפילו את שמותנו הקפדנו להסוות, נזהרנו בלשוננו עד מאוד ובחרנו בנושאים שלא "יגרמו נזק".
דברים מסוימים נשארו ללא שינוי וחלקם השתנו. נתחיל בשינוי- אנו מעיזות כבר לפרסם את שמותנו הפרטיים ללא הסוואה, מרשות לעצמנו לכתוב בנימה אישית יותר וכבר לא פוחדות לפרסם את דברנו. מעניין לנו לקרוא את תגובות חברותנו ולהגיב עליהם, זה מרגיש קצת כמו פגישת חברות אצלנו בבית...
אולם מצד שני, תמיד זוכרות שהדברים ישארו כתובים לנצח חקוקים על לוח האבן המודרני "ברשת". לכן לא נשכח להזהר בלשוננו שלא לפגוע באף אחד, שלא לפרסם משהו שאח"כ נצטער עליו, להקפיד על שפה נקיה וכתיב תקין.
מצאנו עצמנו עוקבות אחר בלוגים מעניינים ואף נתרמות מהכתוב שם. לפעמים אפילו חושבות אם ניתן להשתמש בכלי הזה לתקשורת עם הורי הגן. יתכן שכשנהייה בשלות לכך נעז "לקפוץ למים".
והנה בשבוע האחרון פורסמה בבלוג של התכנית לחינוך בגיל הרך רשימה ובה הכתובות של כל הבלוגים של משתתפות התכנית, פתאום יש ביטוי פומבי לכתובות, מה שאומר אפשרות נוספת לחשיפה...
לנו זה מזכיר את העובדה הידועה שברגע שכתבת בבלוג אין כבר דרך חזרה!
וזה גם המסר שלנו להיום: אל תכתבו משהו שאח"כ אתם עלולים להצטער עליו!!!
מאיתנו: דפנה וגתית הגננות