היי בנות
ראשית אנו מתנצלות על הכתיבה בשמאל זה שוב מחזיר אותנו אל נושא הבורות ונגישות העילגת שלנו אל יישומי הבלוג או אפילו המחשב.
שנית רצינו לשתף אתכן בהרהורינו לגבי דרך הגשת נושאי ימי הזיכרון לשואה ולחללי המלחמות ופעולות האיבה ויום העצמאות המגיע אחרי כל התקופה הקשה הזו.
אנחנו מתחילות עם המצב שלנו היום, עצמאותינו במדינה שלנו. אפשר אפילו להתחיל הכל מתוך דיון על התוכן של ההמנון שלנו.
אחרי שהילדים מבינים שהתקווה והלום להיות עם חופשי בארצו התגשם, אפשר להתחיל לשאול מדוע בכלל התחיל החלום הזה? מה הביא את הרצל להגות את רעיון המדינה.
מצאנו כי דיון מעין זה מרתק את הילדים וגם אותנו. אין שיחה נוקבת וקשה על המוות המתקשר ליום השואה והזיכרון ובאמת יש אופטימיות ותקווה בשיחה מסוג זה
אנו תקווה כי כאשר ילדים אלה יגדלו, באמת יהיה שלום באזור ובעולם. אבל זה מה שאמרו גם הורינו הלא כן?
שלכן,
גתית ודפנה
הצגת רשומות עם תוויות תקווה. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות תקווה. הצג את כל הרשומות
הירשם ל-
רשומות (Atom)