עבר פורים ואנו עם הפנים לחציית ים סוף

חגיגת פורים עברה נפלא למרות חששותינו.

ההורים שיתפו פעולה בהפעלת הילדים. היה פשוט חוויה.

הילדים היו לבושים בתחפושות מרהיבות והגן היה בתיפארתו.

אך הנה תם לו פורים ואנחנו כבר צריכות להתחיל בסיפור יציאת מצריים.

סיימנו עם הרשע של פורים ועוד רגע נפגוש ברשע של פסח ו... לא יאחר להגיע גם הרשע של יום הזיכרון לשואה ולגבורה...

למען הדיוק, מיום המשפחה אנחנו בסוג של מרתון - חג רודף חג ואין זמן להתעמק.

אבל נכון, אתן צודקות, אין מה להתלונן, העיקר שהכל קשור בשמחות, הילדים נהנים וסופגים מכל הדברים אליהם נחשפים.

אנחנו מאחלות לכל הגננות, הצלחה בהורדה מלוח הנושא ופירוק הארמון.

שלכן,
הגננות

ברוכות הבאות לבלוג שלנו

הי בנות,

הצלחנו לפתוח את הבלוג ולהלן ה"פוסט" הראשון שלנו.

הגשם דופק על החלון ואנו מודאגות "מה יהיה מחר בחגיגות פורים?"

"איכה יגיעו הקטנטנים עם התחפושות?"

"וכיצד נעביר 4 שעות תוססות?"

על כך נספר בפעם הבאה...

חג שמח ומבדח,

דפגת