היי בנות
ראשית אנו מתנצלות על הכתיבה בשמאל זה שוב מחזיר אותנו אל נושא הבורות ונגישות העילגת שלנו אל יישומי הבלוג או אפילו המחשב.
שנית רצינו לשתף אתכן בהרהורינו לגבי דרך הגשת נושאי ימי הזיכרון לשואה ולחללי המלחמות ופעולות האיבה ויום העצמאות המגיע אחרי כל התקופה הקשה הזו.
אנחנו מתחילות עם המצב שלנו היום, עצמאותינו במדינה שלנו. אפשר אפילו להתחיל הכל מתוך דיון על התוכן של ההמנון שלנו.
אחרי שהילדים מבינים שהתקווה והלום להיות עם חופשי בארצו התגשם, אפשר להתחיל לשאול מדוע בכלל התחיל החלום הזה? מה הביא את הרצל להגות את רעיון המדינה.
מצאנו כי דיון מעין זה מרתק את הילדים וגם אותנו. אין שיחה נוקבת וקשה על המוות המתקשר ליום השואה והזיכרון ובאמת יש אופטימיות ותקווה בשיחה מסוג זה
אנו תקווה כי כאשר ילדים אלה יגדלו, באמת יהיה שלום באזור ובעולם. אבל זה מה שאמרו גם הורינו הלא כן?
שלכן,
גתית ודפנה
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
היי יקירות.
השבמחקאני מודה לכן על הצעותיכן להתמודדות עם נושא כה קשה. מדי שנה אני מתקשה להתמודד עם נושאים אלה באופן אישי ופי כמה וכמה כאשר הנושא הוא חלק בלתי נפרד מהעשייה החינוכית בגן.
ניסיתי את דרככן ואכן הנושא עורר דיון ער מצד הילדים.
אשמח לקבל רעיונות נוספים בהמשך.
נשיקת, נגה
בנות חביבות,
השבמחקאני מקפידה להפריד. מצד אחד, חגיגות העצמאות, כדי לתת קצת אווירה של יום הולדת למדינה. מצד שני, ימי הזכרון לילדים בגיל הרך זה קשה. אני משתדלת להביא סיפורי גבורה ולא יותר מזה. אני באופן אישי סובלת מנדודי שינה לאחר הטקסים, אז מה עובר על הילדים הצעירים?
ותחשבו על זה...
בברכת יום עצמאות שמח,
אלה
נגה ואלה יקרות,
השבמחקהרי בשביל זה אנחנו פה...
הבטחנו לספר על דרכי התמודדותנו עם חיי היום יום בגן וזה כולל העברת נושאי לימוד קלים יותר ופחות.
השבוע למשל צריך להעביר את ל"ג בעומר, גם חג לא פשוט... אבל על זה נכתוב כבר בפוסט הבא... כדאי להמתין!!!