ממשיכים ברצף הבלתי אפשרי של החגים...היום הורדנו את כל הכחול-לבן ומחר מתחילים לדבר על ל"ג בעומר.
אנו מוצאות קושי רב בהעברת נושא החג הזה, כל סיפור גבורתו של בר-כוכבא מוטל בספק, ובכלל מדובר על אחת מהתקופות הקשות בתולדות אבותנו.
אבל בכל זאת...יש להתכונן למדורות ולכן רוב הפעילות בגן תסוב סביב נושא המדורה והאש.
זה הזמן לדבר על המושגים דליק/ זהירות מהאש/ העברת מסרים בתקופה שלפני המצאת אמצעי התקשורת המודרנים.
לפינת הבובות נכניס דגם של מדורה שעשוי מפוליגל ורצועות בדים בצבעי האש,
בפינת הכתיבה נעודד את הילדים להכין רשימות "מה להביא למדורה".
נשנן כללי זהירת מאש וכללי התנהגות ליד המדורה.
אנו מזכירות לכל הגננות המתלבטות: חל איסר על עובדי הוראה להגיע למדורות שמארגנים ההורים, עובד הוראה שמגיע למדורה מקבל עליו את האחריות לכל הנעשה (כולל פציעות, חלילה!!!).
אז, באיחולי "שיעבור בשלום"
דפנה וגתית
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
הי בנת
השבמחקאז סביב ל"ג בעומר והמדורה בלי להכנס לסיפור המיתולגי, כמובן שהזכרתן את כל כללי הזהרות ניתן גם לדבר על כל העניין סביב צבעי האש, נדמה לנו שיש צבעים בודדים אך לאש יש את כל צבעי הקשת הילדים בעיקר רואים את האדום צהוב כתום, כשמדליקים גפרור רואים את הכחול וכד'
בכלל סביב הלילה זהו עולם ומלואו עליו ניתן לדבר ולפתח נושא. בהמלצה זה מקסים.
מירב
היי בנות,
השבמחקכשבני הבכור היה בגן חובה היתה לו גננת אקולוגית, שומרת סביבה וחוזרי מנכ"ל. היא תכננה ערב ל"ג בעומר עם הילדים בתוך הגן עם מדורה מלאכותית. הילדים רקדו ושרו מכל התקופות - החל מהאדם הקדמון ועד בר כוכבא.
ערב, שכולו חוויה ו... כולם יצאו ללא כויות ועיניים אדומות מעשן המדורות.
מדורות זו חוויה, אבל כגננת או כמורה, אסור לנו לקחת את האחריות הכבדה כל כך בחוויה הזו.
לסיום, קצת פחות מדורות וקצת יותר אוויר צח לשאוף.
ועד החג הבא, תשמרו על עצמכן,
אלה
אלה נגה ומירב,
השבמחקאיזה כייף למצוא את תגובותיכן למה שכתבנו!
תודה שקראתן והגבתן ותודה על הרעיונות הנפלאים!
בהחלט קיבלנו מכן רעיונות מעניינים. רעיון המדורה ללא מדורה שהביאה אלה ממש מוצא חן בעיניינו, גם כאמהות החרדות לצאצאים הפרטיים.
צריך להוציא על זה פטנט... גם בטוח וגם "ירוק".
דפנה וגתית